פסק-דין בתיק תא"מ 23027-06-12

1.         מדובר בשתי תובענות, שהדיון בהן אוחד. 

א.         ראשונה, הוגשה תביעתו של מר זימן כנגד הנתבעת 1. תביעה זו הוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות. הנתבעת 1 טענה שם כי יש לסלק את התביעה על הסף, שכן ההתקשרות לא היתה עם זימן אלא עם חברה בשם "ט.א. אסנסיה עיצוב המרחב בע"מ" (להלן - החברה). לאור טענה זו, הורה בית המשפט לתביעות קטנות על העברת ההליך לבית משפט השלום. זאת, לאחר ששוכנע כי החברה היא שהוציאה את חשבונית המס בגין העיסקה והיא לכן בעלת דין נדרשת בתביעה. יחד עם ההוראה להעביר את הדיון בתובענה לבית משפט השלום, התיר בית המשפט לתובע, זימן, לצרף את החברה כתובעת נוספת.

            בפועל, לא הוגשה על ידי זימן בקשה לתיקון כתב התביעה שהגיש והוא נותר תובע יחיד באותה תביעה. 

ב.         התביעה השניה שהוגשה, היא תביעתם של הנתבעת 1 ובעלה (להלן - מסטבוים). תביעה זו הוגשה כנגד החברה. 

תביעת זימן -

2.         בתביעתו, טען זימן כי בחודש יוני 2011 התקשר עם הנתבעת, אורלי מסטבוים, בהסכם שלפיו התחייבה הנתבעת לשלם לו 7,000 ש"ח לבניית אתר אינטרנט מעוצב, ובנוסף 500 ש"ח לחודש; עבור שירותי ייעוץ עסקי כללי בסכום של 400 ש"ח, ואחסון אתר אינטרנט לפי 100 ש"ח בחודש.

            לטענתו, לאחר כ- 5 חודשים של פעילות, בחודש נובמבר 2011, סוכם כי הנתבעת תשלם, בנוסף לייעוץ החודשי, גם סכום של 5,000 ש"ח ומע"מ לחודש בגין תקציב שיווק ופרסום.

            לטענת זימן, הנתבעת לא שילמה על השירותים שקיבלה ממנו מחודש אוגוסט 2011 ועד לחודש פברואר 2012 ונותרה חייבת לו בגין השירותים האלה 2,706 ש"ח. בנוסף, טען כי תשלום חודש מאי 2012, עבור השיווק, לא שולם לו ולפיכך על הנתבעת לשלם לו 5,800 ש"ח.

            זימן טען גם כי הנתבעת חייבת לו 812 ש"ח עבור אחסון האתר, לפי חישוב של 100 ש"ח לחודש לתקופה שתחילתה ביום 6/12 ועד 11/12. זאת, אף שהתביעה שהגיש הוגשה כבר ביום 13/6/12.

            זימן דרש גם תשלום של 6,090 ש"ח, עבור בניית האתר ותחזוקתו החל מחודש 6/12 ועד 11/12 וכן סך של 3,150 ש"ח עבור הוצאות התביעה שהגיש. 

            בסך הכל הוגשה התביעה על סכום של 18,578 ש"ח. 

3.         הנתבעת טענה, כאמור, כי דין התביעה שהגיש נגדה זימן להדחות מחוסר יריבות. לטענתה, כל ההתקשרות וההתנהלות בין הצדדים לא היתה מול זימן אלא מול החברה.

            זימן, לעומת זאת, טוען בסיכומים שהוגשו על ידו ובתשובה שהגיש לכתב ההגנה, כי כל ההתקשרות נעשתה מולו באופן אישי, אם כי "נכון כי לצרכי דיווח מס ההמחאות שיועדו למר זימן הומחו לידי חברת אסנסיה אשר הוציאה את חשבוניות המס" (סעיף 15 ה' לסיכומי זימן).

4.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בעניין הזה ואת העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים, כולל סיכומי התשובה של מסטבוים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה שהגיש זימן להידחות.

א.         מהמסמכים שצרף זימן עצמו, עולה כי ההתקשרות עם הנתבעת נעשתה באמצעות החברה שבבעלותו. כל המסמכים, ובכלל זה הצעות המחיר שהעביר זימן לנתבעת, נושאים את הכותרת "המרכז לשיפור ביצועים עסקיים", ובמקום המיועד לחתימה נכתב יחד עם שמו של המרכז, שמה של החברה.

ב.         השיקים שנתנה הנתבעת ערוכים לפקודת החברה. לפחות באחד מהשיקים, ע"ס 5,800 ש"ח מיום 30/4/12, ברור כי את שם המוטב, החברה, לא הנתבעת רשמה אלא הוא הוטבע על ידי החברה או מי מטעמה בחותמת שהוכנה לשם כך.

ג.          ממסמכי הבנק עולה כי השיקים הופקדו לחשבונה של החברה. 

5.         בנסיבות האלה, ברור כי ההתקשרות, משפטית, נעשתה מול החברה ולא מול זימן אף כי יתכן שמר זימן היה נציגה של החברה ומי שבפועל עמד מול הנתבעת.

            אם טוען זימן כי הוא שקיבל את הכסף וזה הומחה או הועבר לחברה, היה עליו להמציא מסמכים שיעידו על אותה העברה או המחאה, על בסיס מה נעשתה ומה בדיוק היה ההסכם בינו ובין החברה שבעקבותיו הומחו הסכומים לחברה.